#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכח. השוכר חמור מסוים להעביר סחורתו ומת בחצי הדרך מה הדין ומדוע? 	"אם שכיח לשכור שישכור אחר ואין לו אפי' תרעומת. אם לא שכיח לשכור ואין בדמי הנבילה לשמואל לשכור ולרב ליקח חמור אחר ישלם לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת וכתבו התוס' (ד""ה אילו) שמיירי שבטפי פורתא ימצא להשכיר או שיוכל למכור סחורתו במקום שמת החמור וירויח בה <sup>רלא</sup>, ואם לאו לא יתן לו שכר. אם יש בדמי הנבילה לשכור לשמואל ישכור ולרב לא ישכור. אם יש בדמי הנבילה ליקח חמור אחר לכו""ע יקח חמור אחר ולא יכלה את הקרן <sup>רלב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רלא.  והרשב""א כתב שאם לא ימצא אחר וימצא וילך ליום השוק אחר. היום חמור להוליכו ימתין עד יום 
<br>רלב.  כ""כ הרא""ש  (בסי' י) .</span>"	"ב""מ עט. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכט. השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך מה הדין אם נתן כל השכר או לא נתן כלל ומדוע? 	"בספינה זו ויין זה אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן שאין ביד זה וזה להשלים הלכך יד התובע על התחתונה . לרש""י (ד""ה אם) לא יתן דמי השכירות על חצי הדרך שעדיין לא הלך <sup>רלג</sup> ולתוס' (ד""ה אלא וד""ה אילימא) אפילו לא נתן שכר חצי הדרך לא יתן כלל ואפילו אם נתן הכל לא יטול כלל שכיון שנתן לו בתחילה את כל שכרו גילה שנתרצה שיהא שלו לאלתר אף שאין שכירות משתלמת אלא לבסוף.בספינה זו ויין סתם לא יתן ואם נתן יטול שטענת התובע בריאה וחזקה מטענת הנתבע שאומר הבא לי הספינה ואני אביא יין. ועי' בהערה <sup>רלד</sup>.בספינה סתם ויין זה יתן ואם נתן לא יטול שטענת הנתבע בריאה וחזקה מטענת התובע שאומר הבא לי יינך ואני אביא ספינה. לדעת התוס' (ד""ה אלא) אם משך השוכר את הספינה צריך לשלם לו את כל שכרו. ולדעת הריב""ם (הובא בתוד""ה אי) צריך לשלם שכר חצי הדרך שכבר הלך, אבל שכר הדרך שלא הלך אינו צריך לשלם שהרי הוא אנוס <sup>רלה</sup>.בספינה סתם ויין סתם חולקים, דאם נתן יחזיר החצי ואם לא נתן יתן החצי שהרי ביד שניהם להשלים. וכתבו התוס' שהריב""ם הסתפק אם חולקים שכר חצי הדרך שהלך דוקא ונותן רביעית או חולקים כל השכירות ויתן שכר חצי הדרך כיון שכבר הלך ועדיין מזומן לקיים תנאו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רלג.  כן הוכיחו תוס' רבינו פרץ  (ד""ה וטבעה)  והריטב""א  (ד""ה ת""ר)  בשם תוספות בדעת רש""י.
<br>רלד.  לפי מה שפירשו הראשונים ברש""י הכוונה שיחזיר לו את שכר חצי הדרך שעדיין לא הלך. אמנם לשיטת התוס' יחזיר לו שכר כל הדרך.
<br>רלה.  והרא""ש  (בסי' יא)  הביא שהרי""ף פסק כתוס' והרא""ש פסק כריב""ם.</span>"	"ב""מ עט. - עט: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	של. תניא השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת. מה פירוש פרקה ומדוע יש לו תרעומת? 	"בגמ' מבואר שהתרעומת משום שינוי דעתא אי נמי לאשלא יתירא. רש""י פירש שבחצי הדרך הוסיף לתת בה חבילות שהיו לו שם ותרעומת משום שינוי דעתא הוא שהייתי סבור ללכת מהר ולחזור מהר. ואשלא יתירא היינו שצריך אני לקנות חבלים ביוקר כאן, שכשהספינה מכבדת צריך להפליגה אל אמצעית הנהר למקום מים עמוקים שלא תהא גוששת, וצריך לחבלים ארוכים. ואתה לא הודעתני שאכניס חבלים הצריכים לה. [וליכא אלא תרעומת שכנגד זה מרויח מה שהרבה במשא].התוס' (ד""ה דפרקה) הביאו פירוש ר""ח שמכר סחורה שבספינה לאחר והיינו שינוי דעת כי שמא אדם זה הקונה הוא אדם קשה א""נ לאשלא יתירא שצריך חבלים להוציא כלים של ראשון ולהכניס של אחרונים.עוד הביאו פי' ריב""ם שהתיר חבילות בתוך הספינה והוציא על יד על יד וכן אחרון שהכניס סחורה במעט מעט דלא רפסה ספינה, ותרעומת הוי משום שינוי דעת שלא הורגל עם זה האחר ולא ידע להתנהג לפי דעתו א""נ לאשלא יתירא שאם ירבה זה במשא יצטרך לקנות כאן ביוקר חבלים חזקים כי אם היה יודע בביתו היה קונה שם בדמים מועטים, וליכא אלא תרעומת דלאו טענה מעלייתא היא שכנגד זה מרויח שנוטל שכר יותר מחבילה מחמת גודלה."	"ב""מ עט: ותוס'"		
